1
הַשּׁוֹחֵק. כותש ומפורר.
2
וְהַמְחַתֵּךְ יָרָק תָּלוּשׁ. לחתיכות קטנות כדי לבשלו (ראה לעיל ז,ה; לאיסורי טוחן משום שבות ראה לקמן כא,יח-לא).
3
לֵהָנוֹת בַּנְּסֹרֶת שֶׁלָּהֶן. להשתמש בנסורת דווקא. ואילו אם מתכוון להשתמש בעצים שחתך, חייב משום מחתך (לקמן יא,ז).
4
הַשָּׁף לָשׁוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת. שייף ופורר חתיכת מתכת.
5
אֲבָל הַמְחַתֵּךְ עֵצִים וכו'. שפסולת עצים נועדה מן הסתם להבערה (ראה לעיל ה"ה).