1
הַדָּשׁ. המפריד את גרגרי החיטה מהמוץ העוטף אותם, על ידי הפעלת לחץ חזק על השיבולים.
2
וְאֵין דִּישָׁה אֶלָּא בְּגִדּוּלֵי קַרְקַע. אב המלאכה 'דש' שייך רק בגידולי קרקע.
3
וְהַמְפָרֵק. פעולה של הפרדה, כגון הוצאת נוזל מתוך גוף מוצק. פעולה זו היא תולדה של דישה משום שיש ביניהן צד של דמיון (ראה לעיל ז,ה), והיא שייכת גם בדברים שאינם גידולי קרקע (לאיסורי מפרק משום שבות ראה לקמן כא,יב-טז).
4
הַחוֹלֵב... מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְפָרֵק. שמבדיל את החלב מן הבהמה (ראה עוד לקמן ה"י).
5
הַחוֹבֵל בְּחַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹר. היכה אותו באופן שיצא ממנו דם (ראה עוד לקמן ה"ט).
6
וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לַדָּם וכו'. להאכלת כלב וכיוצא בזה.
7
פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל. שכך דינו של המשחית בלא צורך (לעיל א,יז).