1
מַרְכִּיבִין... מַבְרִיכִין. ראה לעיל א,ד.
2
שֶׁתִּקְלֹט הַנְּטִיעָה. שיתפשטו שורשיה בארץ.
3
שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. שבועיים, נמצא שההיתר לנטוע הוא כאשר נשארו לפחות ארבעים וארבעה ימים עד ראש השנה (עד ט"ו באב).
4
שֶׁמָּא יֹאמַר הָרוֹאֶה בַּשְּׁבִיעִית נִטְּעוּ. שכאשר נוטעים לאחר זמן זה, מונים שנות ערלה מהשנה הבאה (הלכות מעשר שני ט,ח-י), והרואה שמניין השנים מתחיל מהשביעית עלול לחשוב שמותר לנטוע בשביעית.
5
מְחַיְּבִין אֶת הַיּוֹרֵשׁ לַעֲקֹר. כיוון שהחשש "שמא יאמר הרואה...", עדיין קיים (והשווה לעיל א,יג).