1
בִּשְׂדֵה בּוּר. שדה שאינה חרושה.
2
וּבִשְׂדֵה נִיר. שדה חרושה שאינה זרועה.
3
אֵין אָדָם נִפְנֶה לְשָׁם. אינו משקיע מזמנו לטפל בה.
4
וּשְׂדֵה נִיר רוֹצֶה הוּא בְּתִקּוּנָהּ. לזרעה בזמן המתאים ובצורה מסודרת.
5
וּשְׂדֵה כֶּרֶם אֵינוֹ אוֹסֵר כַּרְמוֹ. שהזורע תבואה או ירקות ליד גפנים, אוסר את שניהם בהנאה משום כלאי הכרם (הלכות כלאיים ה,ז). ואף על גב שהזורע כרמו בשביעית אינו אוסר (שם ה,ח), מכל מקום אנשים רגילים לא לזרוע בכרם (חזו"א כלאיים ג,כט).
6
הַתֶּבֶן. פסולת התבואה, שאינה ראויה למאכל אדם.
7
וְלֹא גָּזְרוּ עָלָיו. שאין לחשוש שאדם יזרע בשביל התבן.