1
הָיְתָה הַמִּנְחָה שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת. בזמן שקמצו ממנה.
2
שֶׁהָיָה קֻמְצָהּ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת. לא הניח את הקומץ בכלי שרת.
3
שֶׁהֶעֱלָהוּ לַמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת. העלה את קומץ המנחה ביד או בכלי חול (ואם העלה את קומץ המנחה בכלי שרת וזרקו לאש המזבח ביד כשר, ריק"ו כדלעיל ב,כד).
4
שֶׁבְּלָלָהּ בַּשֶּׁמֶן שֶׁלָּהּ חוּץ לָעֲזָרָה. לאחר שנותנים את סולת המנחות בכלי בוללים אותה בשמן (הלכות מעשה הקרבנות יג,ה). ואף שאם לא בלל כלל, המנחה כשרה (שם הי"א), אם בלל בחוץ, פסול.