1
כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁיָּצַק הַשֶּׁמֶן עֲלֵיהֶן. בחלק מן המנחות יוצקים שמן נוסף על המנחה לאחר הבלילה (הלכות מעשה הקרבנות יג,ה-ז).
2
פְּתָתָן. את כל המנחות הנאפות שוברים לפתיתים לאחר אפייתן (שם ה"י).
3
מְלָחָן. מלח את המנחה עצמה (כגון במנחת כהן שמוקטרת ונמלחת כולה, אבל לא מדובר במליחת הקומץ שפסולה בזר, ריק"ו).
4
הִגִּישָׁן. יש להגיש את כל המנחות לפינה הדרומית מערבית של המזבח לפני הקרבתן (שם יב,ו).
5
הֱנִיפָן. מניפים את מנחת הסוטה ומנחת העומר (שם).
6
וְאִם לֹא הִגִּישׁ וְלֹא הֵנִיף הַכֹּהֵן כְּשֵׁרוֹת. ההגשה והתנופה אינם מעכבים אלא הם מצווה לכתחילה (וכן הבלילה והפתיתה, שם יג,יא).