1
שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְּמַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם. שחט קרבן שלא לשמו (עולה לשם שלמים) או שלא לשם בעליו.
2
אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. וצריכים להביא קרבן אחר כדי לצאת ידי חובתם.
3
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יג,ג.
4
בְּשֶׁעָקַר שֵׁם הַזֶּבַח בְּזָדוֹן. ידע מהו הקרבן ובכוונה שינה את מחשבתו.
5
עָלָת לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. ואף שכל עבודותיו נעשו לשם שלמים יוצא בו ידי חובת עולה.
6
שֶׁעֲקִירָה בְּטָעוּת אֵינָהּ עֲקִירָה. ואינה פוסלת בקרבן.
7
שֶׁמְּלָקָהּ אוֹ שֶׁמִּצָּה דָּמָהּ. המחשבה בעבודות אלו פוסלת קרבן עוף (לעיל יג,ה).