1
שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם אֵילִים. בחג השבועות מביאים עם שתי הלחם שני כבשים לשלמים (הלכות תמידין ומוספין ח,א). אם שינה בכוונת שחיטתם וחשב ששוחטם לשם אילים (כבשים בשנתם השנייה; וכגון שחשב לשחטם לשם שני אילי העולה שבאים עם הלחם), הכבשים כשרים אך לא יוצאים בהם ידי חובה.
2
מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲקִירָה בְּטָעוּת. ואינה עקירה, כדלעיל ה"א.