1
שֶׁדָּמָן נִכְנָס לַהֵיכָל. להזאה כנגד הפרוכת ועל מזבח הזהב.
2
שֶׁמָּקוֹם זֶה פְּנִימָה שֶׁל מְקוֹמָן הוּא. וכל חטאת שדמה הוכנס לפנים מהמקום שאליו יש להכניסה, נפסלת.
3
פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁדָּמָן נִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. להזות מדמם בין בדי הארון.
4
אִם הִכְנִיס דָּמָן לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְהִזָּה מִמֶּנּוּ. ולא גמר את ההזיות שצריך להזות שם.
5
וְהוֹצִיאוֹ לַהֵיכָל וְחָזַר וְהִכְנִיסוֹ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים נִפְסַל. שהכנסתו נחשבת כהכנסה לפנים ופוסלת את הדם (מרכה"מ; ובראב"ד פירש את הרמב"ם באופן שונה ולפיכך השיג עליו).
6
שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָא הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ נִפְסַל. מכיוון שהדם יצא מההיכל הוא נפסל אם ייכנס אליו שוב.