1
הִפְרִישׁ שְׁנֵי אֲשָׁמוֹת לְאַחֲרָיוּת. היה מחויב אשם (או חטאת, רש"י מעילה ז,ב) והפריש שתי בהמות כדי שאם אחת תאבד יתכפר בשנייה.
2
וְשָׁחַט אֶת שְׁנֵיהֶן וכו'. במקרה זה האשם שדמו נזרק ראשון על המזבח מכפר עליו, והאשם השני נפסל (ראה לקמן ד,ה). ואם העלה את אימורי האשם השני, ירדו (ריק"ו, כס"מ, ובדומה לדעת הראב"ד בהשגות).