מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין בֵּין רְאוּיִין לוֹ בֵּין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לוֹ. גם דברים שראויים רק למזבח החיצון ולא לפנימי מתקדשים אם עולים לו.
עָלָת לוֹ קְטֹרֶת זָרָה. כל קטורת העולה למזבח החיצון זרה היא, שהרי אינה ראויה להקטרה שם (ריק"ו).
אֲבָל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁעָלָה לוֹ קֹמֶץ מִנְחָה... לֹא יֵרֵד. אף שמזבח הפנימי משמש להקטרת קטורת בלבד ולא להקטרת שאר דברים.
וּמִשֶּׁיַּגִּיעַ לַכֶּבֶשׁ דָּבָר הָרָאוּי לוֹ. הדברים הראויים להעלאה למזבח.
מִשֶּׁיַּגִּיעַ לַכְּלִי דָּבָר הָרָאוּי לוֹ. נוזל לכלי קיבול של דברים לחים, ומוצק לכלי קיבול של דברים יבשים, כמבואר בהלכה הבאה.
וְלֹא יִפָּדֶה לְעוֹלָם אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּאִסּוּרֵי הַמִּזְבֵּחַ. שדברים כשרים הראויים למזבח לא נפדים כלל, ואם נפסלו אפשר לפדותם רק עד שייכנסו לכלי שרת (הלכות איסורי מזבח ו,ד-ה).