1
אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט נוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא וכו'. ההקדשה הייתה רק מתוך כוונה לכפר על החטא שנעשה, וכשהתברר שלא חטא, התבטלה ההקדשה לגמרי.
2
וְאִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר. כחולין שנשחטו בעזרה (לקמן יט,יא).
3
וְאִם מִשֶּׁנִּזְרַק הַדָּם. נודע שלא חטא.
4
הַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. אף שהוא חולין שנשחטו בעזרה אין לקבור אותו מכיוון שנראה כקדשים שנפסלו (בבלי כריתות כד,ב).