1
וְכָל חַטָּאוֹת שֶׁל צִבּוּר מִן הָעֵז. שעיר עבודה זרה של ציבור ושעירי ראשי חודשים ומועדות.
2
אוֹ מִן הַבָּקָר. פר העלם דבר של ציבור.
3
מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הַבָּקָר. תמידים ומוספים הבאים מהכבשים, מהאילים ומן הבקר.
4
חוּץ מִשָּׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. הבאות מן הזכרים או מן הבקר.
5
חַטַּאת נָשִׂיא שֶׁהִיא עֵז. זכר (שעיר), שמביא המלך כאשר חוטא בחטא שהיחיד מביא עליו חטאת (הלכות שגגות טו,א).
6
וְחַטַּאת כֹּהֵן מָשִׁיחַ. שמביא הכהן הגדול כאשר טועה בהוראה ועובר על מצווה שחייבים עליה חטאת (שם).
7
פַּר שֶׁמֵּבִיא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. הלכות עבודת יום הכיפורים א,א.