אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִים. ארבעה דינים שונים במכירה, לעניין מי רשאי לחזור בו מהמקח.
מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת. סיכמו ביניהם על חיטים יפות.
הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וְלֹא הַמּוֹכֵר. הקונה יכול לטעון שהוא רצה לקנות יפות ויש כאן מקח טעות. אבל המוכר אינו יכול לבטל את המקח אם הקונה אינו רוצה לבטלו, לפי שהקונה יכול לטעון כנגדו שמחל על הפסדו והסכים לקיים את המקח (פה"מ בבא בתרא ה,ו).
יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן יָפוֹת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶן וכו'. כאשר סיכמו ביניהם על חיטים יפות, והחיטים שנמכרו אינן יפות ביותר אבל בכל זאת נכללות תחת ההגדרה של חיטים יפות, אפילו אם יש הפרש של שישית בין המחיר המקובל ובין המחיר ששולם, הקונה אינו יכול לחזור בו מהמקח אלא רק לבקש חזרה את ההפרש במחיר (כדין אונאת שתות, ראה לעיל יב,ב). ועל דרך זו אם סיכמו ביניהם על חיטים רעות, והחיטים שנמכרו אינן רעות ביותר אבל בכל זאת נכללות תחת ההגדרה של חיטים רעות, המוכר אינו יכול לחזור בו (ואם קיבל שתות פחות מהמגיע לו, רשאי לדרוש זאת מהקונה).