1
הַבּוֹרֵר צְרוֹר מִתּוֹךְ גָּרְנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. המוציא אבן או עפר מתוך תבואתו של חברו, ולא היה במה שהוציא יותר משיעור הפסולת המקובל באותו מקום.
2
כְּשִׁעוּר צְרוֹר שֶׁבֵּרֵר. כמידת הנפח של הצרור שהוציא.
3
הָיָה נִמְכָּר בְּמִדַּת הַחִטִּים. היה מוכר הכול, ומקבל תמורה גם עבור אותו צרור.
4
וְאִם תֹּאמַר יַחֲזִירֶנּוּ. אם תשאל מדוע שלא יחזיר את הצרור לתוך התבואה.
5
הֲרֵי אָמְרוּ אָסוּר לְעָרֵב כָּל שֶׁהוּא. שאמנם מותר למכור תבואה שהתערב בה מעט פסולת, אך לערב פסולת בידיים בכוונה תחילה אסור אפילו מעט (ראה ירושלמי כלאים ב,א).