1
וּבַעַל הַבַּיִת. הקונה.
2
הוֹאִיל וּכְבָר יָצְאוּ מֵרְשׁוּת הַמּוֹכֵר וכו'. מכיוון שהפירות מונחים ברשות הרבים, גם הקונה וגם המוכר אינם מוחזקים בהם. אך מכיוון שהמוכר מודה שנתן את הפירות לקונה, יש עדיפות לטענתו של הקונה ביחס לפירות והוא יכול ליטול אותם לאחר שנשבע בנקיטת חפץ (ראה לעיל ה"ד) ששילם למוכר (ראה פה"מ שבועות ז,ו ופירוש הרי"ף שבועות לא,א-ב בדפי הרי"ף).
3
וְאִלּוּ הָיוּ בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ הָיָה נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר. אם היו ברשות הקונה היה הוא מוחזק, והיה נפטר בשבועת היסת הקלה יותר מהשבועה בתקנת חכמים.
4
וְאִלּוּ הָיוּ עֲדַיִן בִּרְשׁוּת הַחֶנְוָנִי הָיָה נִשְׁבָּע הֶסֵּת. אם הפירות היו עדיין ברשות המוכר היה הוא מוחזק בפירות, והיה נפטר על ידי שבועת היסת שלא קיבל הדינר.