1
הַמּוֹכֵר שָׂדֶה זוֹ לְפֵרוֹתֶיהָ. שקנה אף את הפירות העתידים לצמוח בה.
2
הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת שָׂדֶה זוֹ לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא קָנָה. מפני שלא ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם.
3
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל כב,א-ב.
4
אֵין לַלּוֹקֵחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשָׂדֶה זוֹ כְּלָל... אֶלָּא בִּשְׁעַת הוֹצָאַת הַפֵּרוֹת. שאין לו זכות כלל בשדה, ואף אם היה זוכה בפירות לא היה רשאי להיכנס לשדה אלא בזמן הוצאתם.
5
וְיֵשׁ לְבַעַל הַשָּׂדֶה. בעל השדה רשאי.
6
וְיֵשׁ לַלּוֹקֵחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּחֶפְצוֹ. רשאי להשתמש בגוף הקרקע כרצונו, כגון פעולות חקלאיות כבהלכה הבאה, אך אינו רשאי לשנות צורת הקרקע כבהלכה הקודמת.