שֶׁקָּנָה קַרְקַע וְנָתַן דָּמִים וְהֶחֱזִיק. קנה קרקע על ידי ששילם כסף וכן השתמש ועשה בה קניין חזקה (ראה לעיל א,ח; וראה אבן האזל מדוע יש צורך בשני הקניינים יחד).
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִמְכָּרוֹ בַּקַּרְקַע כְּלוּם. אף שהקטן אינו יכול למכור קרקע כלל, מכל מקום יכול לקנות באופן המבואר כאן.
שֶׁהַקָּטָן כְּמִי שֶׁאֵינוֹ לְפָנֵינוּ הוּא. אין מעשהו נחשב.
וְזָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. שהמוכר זוכה בשביל הקטן (מאירי בבא בתרא קנה,ב; ואף על פי שבדרך כלל אין המוכר יכול לזכות עבור הקונה, אלא הקונה צריך לזכות בעצמו או על ידי אחר, כאן הקונה נמצא ויכול לזכות אלא שאין לו דעת, ולכך מועילה דעת המוכר לזכות לו את הקרקע — קצוה"ח חו"מ רלה ס"ק ד).
וְזָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. ולכן אם הקטן רוצה הוא יכול לחזור בו מהקניין (סמ"ע שם ס"ק כט, נתה"מ שם ס"ק יח).