1
יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. החל בעצמו ביום ראש החודש.
2
הָיוּ רֹב בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין אוֹתוֹ שְׁנֵי יָמִים מִסָּפֵק. שרוב בני הארץ (מלבד אלו שהיו בתחום ירושלים) לא יכלו לדעת בו ביום אם נתקדש החודש או נתעבר, ולכן חגגו את ראש השנה בשני הימים (לעיל ג,ט).
3
שֶׁאֵין הַשְּׁלוּחִים יוֹצְאִים בְּיוֹם טוֹב. שאין מחללים את קדושת יום טוב כדי להודיע על העיבור (לעיל ג,ח).