1
עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין קְבוּעִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְצָרְכֵי צִבּוּר. עשרה אנשים שאינם עוסקים במלאכה, ותפקידם להישאר בבית הכנסת לדבר מצווה או לעניין אחר מצרכי הציבור (פה"מ מגילה א,ג; ובשו"ת הרמב"ם קכג פירש באופן אחר, וראה המספיק לעובדי ה' עמ' 112 שהרמב"ם חזר בו מדעתו שבשו"ת).
2
הֲרֵי הִיא כִּכְפָר. משום שכאשר אין שם אנשים מזומנים למניין, התכנסות המניין היא בשני ובחמישי כבני הכפרים.
3
תַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ. תיקון עיר זו לקרוא כעיר גדולה בארבעה עשר ולא בזמני הקריאה המיוחדים, נובע מקלקלתה, שאין בה עשרה בני אדם, משום שגם ביום הכניסה לא יהיה בה מניין אנשים (כס"מ, לביטוי זה ראה גם הלכות ביאת מקדש א,ז).