1
מִדַּת חֲסִידוּת... וְהוֹרוּ הַגְּאוֹנִים וכו'. בזמן שבית המקדש קיים אין הכרח להעלות לירושלים את פירות המעשר שני עצמם, אלא ניתן להעביר את קדושתם למטבעות בשווי הפירות ובמטבעות אלו לקנות פירות בירושלים (לקמן ד,א). אמנם בדיעבד אם החליף פירות ששווים מאה דינרים ('מנה') במטבע הפחותה ביותר ('פרוטה'), מעשיו קיימים (שם הי"ח). בזמן הזה, שדין אכילת פירות מעשר שני אינו נוהג, וממילא אין אפשרות להשתמש במטבעות שיש בהן קדושת מעשר שני, מותר מעיקר הדין לפדות פירות רבים בפרוטה.
2
לֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מִן הַהֶקְדֵּשׁ. שדבר שהוקדש לבית המקדש מותר לפדותו בזמן הזה בפרוטה (הלכות ערכין וחרמין ח,י).
3
לְיָם הַמֶּלַח. ים שמימיו מלוחים וגורמים לכילוי המטבע (ים המלח הוא הים הגדול — שם ח,ח לפי נוסחאות מדויקים).