Steinsaltz on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit 5:5

אִם אֵין בְּחֻמְשׁוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה דַּיּוֹ שֶׁיֹּאמַר וכו'. אינו צריך להפריש מטבע נוספת עבור המעשר שאין בחומשו שווה פרוטה, אלא רשאי לפדותו על מעות שכבר פדה בהן, כיוון שבדרך כלל אדם אינו פודה על מעות שערכן כמו המעשר בדיוק ('שאי אפשר לאדם לצמצם את מעותיו'), אלא פודה על מעות שערכן מעט יותר (על מנת שלא ייכשל באכילת מעשר שלא נפדה), ועל אותו מעט רשאי לפדות את המעשר שאין בחומשו שווה פרוטה.

הוּא וְחֻמְשׁוֹ מְחֻלָּל. אף שמעיקר הדין אינו חייב בחומש כדלעיל ה"ד, במקרה שפודה על מעות מעשר אחרות מזכיר גם את החומש על מנת להדר במצווה (ערוה"ש קכז,יא).