וּבִשְׁעַת מַתַּן דָּמִים בַּהֵיכָל. בשעת מתן דם החטאות הפנימיות.
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּמִידִין. הלכות תמידין ומוספין ג,ג.
וּמַזֶּה מִמֶּנּוּ שָׁם. לפירוט סדר ההזיות ראה לעיל ג,ה-ו.
עַל כַּן זָהָב שֶׁהָיָה שָׁם. מעמד עשוי זהב (המזרק שבו היו מקבלים את דם הקרבנות היה מחודד בתחתיתו כך שלא היה ניתן להניחו על הרצפה — ראה הלכות קרבן פסח א,יג).
וְשׁוֹחֵט אֶת הַשָּׂעִיר. שעיר החטאת שעלה בגורלו להיקרב לה'.
וְעוֹמֵד לִפְנִים מִמִּזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה. המפרשים התקשו בביאור הלכה זו. ויש שהגיהו "ועומד לפני מזבח הזהב" (רדב"ז, מים חיים; והשווה הלכות מעשה הקרבנות ה,יד). ולפי זה הכהן הגדול עמד ממזרח למזבח הזהב בפינה הדרומית מזרחית שלו כנגד המרווח שבין המזבח והמנורה (שמזבח הזהב עמד באמצע ההיכל, והמנורה הייתה משוכה לצד הכותל הדרומי ממערב למזבח). ויש שפירשו שעמד ממערב למזבח (ראה ריק"ו הלכות מעשה הקרבנות ה,יד).
וְהוּא מְסַבֵּב וְהוֹלֵךְ וּמַזֶּה עַל הַקְּרָנוֹת מִבַּחוּץ. הכהן היה עומד במקומו ומקיף את המזבח בידו ומזה על הצד החיצוני של הקרנות (מים חיים וראה ריק"ו; ויש מפרשים שהיה מקיף את המזבח ברגליו — ראה כס"מ וליקו"ה יומא נט,א).
וְעַל כֻּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן וכו'. על שלוש הקרנות שלא היו לפניו היה מזה על ידי העלאת ידו מלמטה למעלה, אך על הקרן הדרומית מזרחית שהייתה לפניו היזה מלמעלה לכיוון מטה, שאילו היה מזה מלמטה למעלה היה חשש שהדם יפול על בגדיו.
עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. על המזבח בעצמו ולא על האפר והגחלים המונחים עליו (ראה הלכות מעשה הקרבנות ה,יב).
בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁלְמוּ מַתְּנוֹת קַרְנוֹתָיו. המקום שבו סיים להזות על הקרנות, בדרום.
וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ. ראה הלכות מעשה הקרבנות ג,י.
מְשַׁלֵּחַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר וכו'. ראה לעיל ג,ז-ח.
הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ... אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם. ראה לעיל א,א.
וּמַקְטִיר הָאֵמוּרִין שֶׁל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין. ראה לעיל ג,ז.
וּמוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. של הקטורת שהקטיר בכניסתו הראשונה.
וּמַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם... כִּשְׁאָר הַיָּמִים. הלכות תמידין ומוספין ו,יא.