וְיֵרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן. יבלוט החוצה מכף ידו משני צדדיה.
אִם נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כַּשִּׁעוּר וכו'. אם יש מפיית השופר ועד הסדק שיעור שופר — כשר, שמתייחסים רק לחלק השופר שלא נסדק, והשאר כאילו נחתך.
אִם סְתָמוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ. מחומר אחר שאינו קרן הבהמה.
אִם נִשְׁתַּיֵּר רֻבּוֹ שָׁלֵם. רוב השופר לא ניקב.
וְלֹא עִכְּבוּ הַנְּקָבִים שֶׁנִּסְתְּמוּ אֶת הַתְּקִיעָה. שקודם סתימת הנקבים התקיעה נשמעה כראוי (הגה"מ, וראה פסקים ושיטות).
קְדָחוֹ בְּזַכְרוּתוֹ כָּשֵׁר. קרן הבהמה מורכבת מעצם ('זכרות') וסביבה חומר קרנִי. ואם לא הוציא את העצם מן הקרן החיצונית, אלא קדח בעצם חור מקצה לקצה, כשר.
שֶׁמִּין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ. העצם והקרן החיצונית נחשבים מין אחד, ולכן אין העצם מהווה תוספת וחציצה בין הקרן לחלל השופר שאליו נושפים (לעיקרון זה ראה לקמן ז,יב, הלכות פסולי המוקדשין א,כא).