1
שִׁעוּר תְּרוּעָה כִּשְׁתֵּי תְּקִיעוֹת וכו'. נראה שלדעת הרמב"ם אין שיעור קצוב לתקיעות, אלא הן נמדדות באופן יחסי אחת אל השנייה. ולפי זה התרועה צריכה להיות באורך של שתי תקיעות לפי מה שתקע האדם, ואילו שיעורם הכולל של שלושת השברים לא יהיה יותר משיעור תרועה כדי שכל שבר לא יהיה באורך של תקיעה (עפ"י יד"פ, וראה במפרשים שפירשו בדרכים שונות).
2
הֲרֵי שֶׁתָּקַע וְהֵרִיעַ וכו'. אם תקע והריע ותקע, ובתקיעה השנייה האריך פי שניים ממשך הזמן של התקיעה הראשונה.
3
אֵין אוֹמְרִין תֵּחָשֵׁב בִּשְׁתֵּי תְּקִיעוֹת וכו'. אין מחשיבים תקיעה ארוכה זו כשתי תקיעות: כתקיעה האחרונה של הסדרה הקודמת, וכתקיעה הראשונה של הסדרה הבאה (ואם כן יוכל מיד אחריה להריע בלא לתקוע), אלא יש להפסיק, ואז לתקוע את התקיעה הראשונה של הסדרה הבאה.
4
כָּל שָׁעָה. בלא גבול.