1
וְכֵן יֵרָאֶה מֵעִנְיַן הַכָּתוּב. מפשוטו של מקרא.
2
וּמַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן. אף שבתחילת הפסוק נאמר: "ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת", המשך הכתוב "ואף לאמתך תעשה כן" אינו מתפרש כמתייחס לדין רציעה שנזכר בתחילת הפסוק, אלא לדין הענקה שנזכר בפסוקים לפני כן.