1
שִׁפְחָה חֲרוּפָה. אישה שהיא חצי שפחה כנענית חצי בת חורין שהתקדשה לעבד עברי. וקידושיה אינם קידושין גמורים מפני חלק השפחות שלה, וכאשר משחררים אותה נגמרים הקידושין ונעשית אשת איש לגמרי (ראה הלכות איסורי ביאה ג,יג, הלכות אישות ד,טז-יז ושם מבואר שכן הדין אם קידשה ישראל שאינו עבד עברי).
2
שֶׁאַף הַכֶּסֶף גּוֹמֵר שִׁחְרוּרָהּ. ולא כמי שאומר שמשתחררת לגמרי רק בשטר (ראה בבלי גיטין לט,ב).