1
הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ אוֹ לְעוֹלָתוֹ אוֹ לַאֲשָׁמוֹ. קרבנות אלו באים רק מן הזכרים.
2
הוֹאִיל וְיָרְדוּ לִקְדֻשַּׁת דָּמִים וַהֲרֵי הֵן תְּמִימִים יֵרְדוּ לִקְדֻשַּׁת הַגּוּף. כיוון שהקדישו אותם, אף שאינם ראויים לקרבן שלשמו הוקדשו, מכיוון שהם תמימים וראויים באופן כללי להיות קרבן, חלה עליהם קדושת הגוף (ראה הלכות פסולי המוקדשין ד,טז), ומשום כך עושים תמורה.
3
הַמַּפְרִישׁ שָׂעִיר לְחַטָּאתוֹ. חטאת יחיד באה נקבה.
4
וְנָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׁ שְׂעִירָה לְחַטָּאתוֹ. חטאת נשיא באה זכר.
5
וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהִפְרִישׁ פָּרָה לְחַטָּאתוֹ. ולא פר כפי שמחויב.
6
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. ד,יח.