וְאִם הָיְתָה תְּמוּרָתָהּ נְקֵבָה. ואי אפשר להקריב נקבה לעולה.
תִּרְעֶה הַנְּקֵבָה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר. ובעלת המום תימכר מיד.
תְּמוּרַת הַחַטָּאת תָּמוּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. ד,א.
וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה. הדמים יינתנו לקופות שמהן מביאים עולות נדבה של ציבור (ראה לקמן ד,ה).
טְעוּנָה סְמִיכָה. סמיכה על ראש הבהמה לפני שחיטתה.
וּנְסָכִים. סולת בלולה בשמן ויין שבאים עם הקרבן.
וּתְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק. לאחר הפשט וניתוח קרבן השלמים, הכהן והבעלים מניפים את החזה והשוק יחד עם האימורים.
אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. יב,ח.
אִם הֵמִיר בּוֹ קֹדֶם חֲצוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר. קודם הזמן הראוי להקרבה.
אֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם. מכיוון שהמיר בזמן שהקרבן אינו ראוי להקרבה אי אפשר להקריב את התמורה (ריק"ו, מרכה"מ).
וְאִם הֵמִיר בּוֹ אַחַר חֲצוֹת. בזמן הקרבת קרבן פסח לפני שהקריב את פסחו.
הֲרֵי הַתְּמוּרָה עַצְמָהּ תִּקְרַב שְׁלָמִים. כיוון שאפשר להקריב רק בהמה אחת לקרבן פסח, יקריבו את התמורה שלמים.
וְדִין הַמַּעֲשֵׂר כַּבְּכוֹר. לומדים את מעשר מדיני בכור בגזרה שווה (בבלי תמורה ה,ב).