1
כָּל הַתְּמוּרוֹת שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין מִתְּחִלָּתָן. בהמה בעלת מום שהמירו אותה בבהמת הקדש, חלה עליה תמורה והיא מתקדשת (לעיל א,יד).
2
וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחֻלִּין לְכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה אַחַר פִּדְיוֹנָן. המקדיש בהמה בעלת מום קבוע, לא חלה עליה קדושת הגוף ולאחר פדיונה היא מותרת בגיזה ועבודה (הלכות מעילה א,ט). אבל אם המירה בבהמת הקדש, חלה עליה קדושת הגוף ואינה מותרת בגיזה ועבודה לאחר פדיונה.