1
הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁלָמִים וְהֵן עַצְמָן כִּשְׁלָמִים לְכָל דָּבָר. בוולד השלמים ובוולד תמורת השלמים יש קדושה כבשלמים, ומקריבים אותם בעצמם לשלמים.
2
אֶלָּא שֶׁאֵין טְעוּנִין לֶחֶם... כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ג,א.
3
שֶׁמִּתּוֹךְ מַעֲשָׂיו נִכָּר שֶׁהוּא מַשְׁהֶה אוֹתָן כְּדֵי לְגַדֵּל מֵהֶן עֲדָרִים עֲדָרִים. ממעשי האיש שלא הקריב את הוולדות אלא עיכבם אצלו עד שנולדו מהם ולדות, נראה שהוא מעוניין שיהיו לו בהמות רבות של שלמים (שבשרם נאכל). ומכיוון שיש בכך איסור משום בל תאחר, קונסים אותו (פה"מ תמורה ג,א).