לִדְרֹשׁ הָעֵדִים. היאך בדיוק היה גוף המעשה.
וְלַחֲקֹר אוֹתָן. היכן ומתי בדיוק נעשה המעשה.
וּמַסִּיעִין. מעבירים.
כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֹּקוּ. שלא ידעו להשיב.
דֹּפִי. פגם.
וּצְרִיכִין הַדַּיָּנִין לְהִזָּהֵר. בניסוח שאלותיהם לעדים.
שֶׁמָּא מִתּוֹכָן יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר. שמא מתוך השאלות שהדיינים ישאלו אותם ילמדו העדים אלו פרטים ידועים לבית הדין, וייקל עליהם לשקר.
בְּאֵי זֶה שָׁבוּעַ. באיזה מחזור שמיטה משמיטות היובל היה האירוע.
בְּאֵי זוֹ שָׁנָה. מתוך שנות השמיטה.
אֲפִלּוּ אָמַר הַיּוֹם הֲרָגוֹ אוֹ אֶמֶשׁ הֲרָגוֹ שׁוֹאֲלִין לוֹ וכו’. כך שלצורך בירור העובדות אין עוד מקום לשאול אותם ‘באיזה שבוע’ ‘באיזו שנה’ וכו’, מכל מקום חוזרים ושואלים אותם כדי להרבות בחקירתם ולהכביד עליהם שאם יש בעדותם שקר יחזרו בהם (פה”מ סנהדרין ה,א).
וּמִכְּלַל הַחֲקִירוֹת יָתֵר עַל הַשֶּׁבַע הַשָּׁווֹת בַּכֹּל וכו’. מלבד שבע חקירות העדים השייכות בכל עדות שהיא, כוללת חקירת העדים גם שאלות העוסקות בבירור גוף המעשה (ושאלות אלו מכונות דרישה — ראה לקמן ה”ו, ב,א, ג,ג).
שֶׁאִם הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה שׁוֹאֲלִין לָהֶם אֶת מָה עָבַד. את איזו עבודה זרה עבד.
וּבְאֵי זוֹ עֲבוֹדָה עָבַד. באיזו דרך עבד אותה.