1
שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת. שהתנה במפורש שאם יוציאוה מידו לא יהיה עליו לפצותו.
2
הֲרֵי הוּא רוֹצֶה שֶׁתַּעֲמֹד בְּיַד שִׁמְעוֹן כְּדֵי שֶׁיָּבֹא בַּעַל חוֹב שֶׁל רְאוּבֵן וְיִטְרֹף אוֹתָהּ בְּחוֹבוֹ. ראובן מעוניין שהשדה תהיה ברשות שמעון כדי שאם לא יהיה בידי ראובן לפרוע את חובו, יוכל בעל חובו לגבות משמעון את השדה שראובן מכר לו שמשועבדת לבעל חובו.
3
וְלֹא יִהְיֶה לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם. שלא יהיה בגדר של רשע שלווה ואינו משלם (ע”פ תהלים לז,כא, וראה הלכות מלווה ולווה א,ג). אמנם לגבי הקונה אינו נחשב רשע, שהרי התנה במפורש שמוכר לו את השדה בלי אחריות (כס”מ).