אֲפִלּוּ הֵעִידוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁקֹּדֶם כַּמָּה יָמִים הֲרָגוֹ. והקדימו חובתו יותר מהראשונים.
הֲרֵי זֶה הַהוֹרֵג עִם עֵדָיו הָרִאשׁוֹנִים נֶהֱרָגִים וכו’. ההורג נהרג על פי כת העדים השנייה שהעידה שהרג את הנפש, והעדים הראשונים נהרגים שהרי הוזמו על ידיהם.
שֶׁבְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ שֶׁהֲרָגוֹ עֲדַיִן לֹא הָיָה נִגְמָר דִּינוֹ לֵהָרֵג. ונמצא שזממו להרוג את החי.
אוֹ בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ. אפילו אם העידו שנגמר דינו לאחר הזמן שהעידו עליו העדים הראשונים (כגון שהראשונים מעידים שנגמר דינו ביום ראשון בשבוע והאחרונים מעידים שהיה זה ביום שני), מכל מקום הרי אף האחרונים מודים שנגמר דינו למות קודם שבאו העדים הראשונים להעיד על כך בבית הדין (כגון שבאו להעיד על כך ביום שלישי).
שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם בְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו כְּבָר נִגְמַר דִּינוֹ לַהֲרִיגָה. ונמצא שזממו להרוג אדם שכבר חשוב כמת.