1
הַשְּׁטָר כָּשֵׁר וְהָעֵדִים כְּשֵׁרִים שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאִחֲרוּהוּ וּכְתָבוּהוּ. ושטר שהתאריך הכתוב בו מאוחר לזמן כתיבתו בפועל כשר (ראה הלכות מלווה ולווה כג,ב).
2
וּכְשֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בְּאֶחָד בַּאֲדָר כָּתְבוּ שְׁטָר זֶה שָׁם וכו’. ונמצא שאין סתירה בין העדויות.
3
אוֹ עֵדִים שֶׁרָאוּ זֶה הַשְּׁטָר וַחֲתִימַת יָדָם בּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי. שאמנם לא ראו את העדים חותמים על השטר אבל מעידים שביום מסוים ראו את השטר חתום.
4
הֲרֵי נִפְסְלוּ לְמַפְרֵעַ בַּיּוֹם שֶׁנּוֹדַע שֶׁחָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר. פסול העדים חל למפרע מאותו יום, וכל העדויות שהעידו עדים אלו מאז נפסלו.
5
הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין בְּעֵת הַחֲתִימָה. כמבואר לעיל ג,ו, ולכן נפסלו כבר מעת החתימה.