1
אֵינָן נֶהֱרָגִין מִן הַדִּין. אף על פי שהיה מקום להרגם מדין קל וחומר.
2
וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה. הלכה זו נלמדה במסורת חכמים.
3
אֲבָל אִם לָקָה זֶה שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו לוֹקִין וכו’. שהלימוד של ‘כאשר זמם לעשות — ועדיין לא עשה’, מתייחס דווקא למקרה שזמם להמית את אחיו ולא כשזמם לחייבו מלקות או ממון (רדב”ז ע”פ משנה מכות א,ו).