1
כָּךְ קִבְּלוּ חֲכָמִים וכו’. שמן הכתוב “והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע. והיה אם בן הכות הרשע...” (דברים כה,א-ב) דרשו שעדים שבתחילה רצו להרשיע אדם צדיק ולבסוף הזימו אותם, והצדיקו את הנאשם הצדיק והרשיעו את העדים הזוממים כרשעים, הרי עדים אלו לוקים אף על פי שלא זממו לחייב מלקות (ראה בבלי מכות ב,ב).
2
אֲבָל אִם הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁאָכַל בָּשָׂר בְּחָלָב אוֹ שֶׁלָּבַשׁ שַׁעַטְנֵז הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין. כשאר עדים זוממים, שהרי זממו להלקותו.