1
בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה. מצווים הדיינים לחקור היטב את העדים ולוודא שאין בעדותם כל פגם (כמבואר לעיל א,ד).
2
אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין אֵין עֵדֵי מָמוֹן צְרִיכִין דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה. שאם יהיה על הדיינים לחקרם, יימנע המלווה מלהלוות מחשש שהעדים יטעו בחקירתם ולא יוכל לגבות חובו.
3
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּוְּנוּ אֶת הַחֹדֶשׁ וְלֹא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהִלְוָהוּ בּוֹ. שלא אמרו באופן מדויק את התאריך או את המקום שבו ניתנה ההלוואה.
4
וְלֹא אֶת הַמָּנֶה אִם הָיָה מִמַּטְבֵּעַ פְּלוֹנִי אוֹ מִמַּטְבֵּעַ פְּלוֹנִי. לא אמרו מאיזה סוג מטבע היה המנה שהלווה לו (כגון אם היה מטבע של מדינה פלונית או של מדינה אחרת ושניהם באותו השווי, או שלא ידעו אם הלווה לו מטבע אחד של מנה או מאה מטבעות של דינר ששוויים מנה).