1
גַּם בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. כמו בדיני נפשות.
2
אֵין מְקַבְּלִין עֵדִים אֶלָּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין. אין בית הדין מקבל את עדות העדים שלא בנוכחות הנתבע.
3
שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין. לפי שעדות החתומה בשטר נחשבת כמי שנחקרה בבית דין (לעיל ה”ו), והקיום נצרך רק מתקנת חכמים (כס”מ). ויש מסבירים שהטעם הוא לפי שקיום השטר אינו מתייחס לתוכן השטר אלא רק לזהות החותמים עליו (רשב”א בתשובה מובא בב”י חו”מ מו).
4
אֶלָּא מְקַיְּמִין אֶת הַשְּׁטָר וְאִם יֵשׁ לוֹ רְאָיָה לְפָסְלוֹ יִפְסֹל. יקיימו את השטר לאלתר, ואם יש לו ראיות לפסול את השטר, יביאן לאחר מכן.