1
בְּהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת. שמעידים על אדם שהודה בפניהם שחייב ממון לחברו או שלווה ממנו ממון.
2
בְּדִינֵי קְנָסוֹת. דינים שעונשם קנס, כגון תשלומי כפל וארבעה וחמישה.
3
בְּמַלְקֻיּוֹת וּבְגָלוּת. דינים שעונשם מלקות או גלות.
4
וְכֵן אִם רָאָה הַדַּיָּן שֶׁהַדִּין מְרֻמֶּה וְחָשַׁשׁ לוֹ. שחש שהעדים או בעלי הדין מרמים (ראה הלכות סנהדרין כד,ג).