וְעִרְעֲרוּ עַל אֶחָד מֵהֶן. ערערו על כשרות אחד מהדיינים העוסקים בקיום השטר.
שֶׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. גזלן וכן עוברי עברה נוספים פסולים להעיד (לקמן י,ד), וכשם שפסולים להעיד כך פסולים לדון (לקמן טז,ד).
וּבָאוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים וְהֵעִידוּ שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה. ולאחר חזרתו בתשובה הרי הוא חוזר לכשרותו (לקמן יב,ד).
אִם עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ הֵעִידוּ שֶׁחָזַר. אם העדות ששב בתשובה התקבלה לפני שהדיינים האחרים חתמו על קיום השטר.
הֲרֵי זֶה חוֹתֵם עִמָּהֶן שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשָׁה הָיוּ. שכן היה כשר לדון באותה שעה.
וְאִם אַחַר שֶׁחָתְמוּ הַשְּׁנַיִם הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה אֵינוֹ חוֹתֵם עִמָּהֶן. שכן הוכשר לדון רק מאותה שעה שהעידו ששב בתשובה, ולא קודם לכן, ונמצא אפוא שבשעה שקיימו שני הדיינים האחרים את השטר לא היה כשר לדון עמהם.
בְּשֶׁעִרְעֲרוּ עָלָיו בַּעֲבֵרָה. שטענו שנפסל לדון בשל עברה שעבר.
הֲרֵי זֶה חוֹתֵם עִמָּהֶן שֶׁזֶּה גִּלּוּי דָּבָר שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם הוּא. והתברר שגם בשעה שקיימו את השטר היה כשר לדון עמהם.