1
הוֹאִיל וְהַדָּבָר כֵּן. שאף העד עצמו אינו רשאי לקיים את השטר אלא אם כן זוכר את גוף המעשה, כמבואר לעיל ה”א.
2
וַהֲרֵי הוּא כַּחֶרֶשׂ. כשבר כלי חרס שאין בו תועלת.
3
אֲבָל אִם הָיָה כְּתַב יָדָם יוֹצֵא... מְקַיְּמִין אֶת הַשְּׁטָר. כמבואר לעיל ו,ב-ג.
4
שֶׁמָּא חָזְרוּ בָּהֶן. ומסיבה כלשהי רוצים לבטל את השטר.
5
וּכְאִלּוּ אָמְרוּ קְטַנִּים הָיִינוּ... שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנִין. כמבואר לעיל ג,ו.