1
כָּל הַנִּשּׁוֹם כָּעֶבֶד. תשלום ה’נזק’ שמשלם החובל באדם, שנקבע על ידי חישוב בכמה היה נמכר אדם זה לעבד לפני הנזק ובכמה הוא יכול להימכר כעת (הלכות חובל א,ב). תשלום זה מוגדר כקנס ואין דנים בו דיינים שאינם מומחים (ראה מרכה”מ לקמן הי”ד).
2
אָדָם שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ וכו’. החובל חייב לשלם לנחבל חמישה דברים: נזק, צער, בושת, שבת וריפוי. תשלומי הנזק הצער והבושת נחשבים קנס ואין גובים אותם דיינים שאינם מומחים. אך תשלומי הריפוי והשבת (דמי ביטול מלאכה בזמן החולי) הם ממון ולא קנס וגובים אותם אפילו דייני חוץ לארץ (ראה הלכות חובל ה,ז).