1
כָּל גַּנָּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּמִים. ואסור להרגו.
2
אִם נָפַל עָלָיו גַּל בְּשַׁבָּת מְפַקְּחִין עָלָיו. מפנים מפולת שנפלה עליו מחשש שימות (ראה הלכות שבת ב,יח).
3
אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ דָּמִים. וניתן להרגו.
4
שֶׁשִּׁבֵּר כֵּלִים בְּבִיאָתוֹ פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ג,א, שאינו מתחייב תשלום ממון על מעשה שחייבים עליו מיתה (וראה גם הלכות חובל ומזיק ח,יב).