1
בַּבְּהֵמָה וּבָאָדָם. מומים אלו פוסלים את האדם מלעבוד ואת הבהמה מלהיקרב כקרבן.
2
גָּרָב לַח חֲזָזִית שֶׁאֵינָהּ מִצְרִית. מיני שחין לחים שיש להם רפואה (ואם הם יבשים נחשבים למום קבוע, ראה הלכות ביאת מקדש ז,י).
3
מַיִם שֶׁיּוֹרְדִין בָּעַיִן וְאֵינָן קְבוּעִין. דלקת חמורה הגורמת לירידה או לאבדן זמניים של כושר הראייה (ראה לקמן הל' יג-טו).
4
סַנְוֵרִים שֶׁאֵינָן קְבוּעִים. אבדן או טשטוש זמני של כושר הראייה (ראה לקמן הי"ב).