1
בְּגוֹיָה שֶׁאָמַר לָהּ בְּטָלֶה זֶה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מְשִׁיכָה. גויים קונים מטלטלים גם ללא משיכה (ראה הלכות זכייה ומתנה א,יד), ולכן כשייחד לגויה טלה מסוים בשכרה, היא קונה אותו בשעת הביאה והוא נאסר משום אתנן.
2
אוֹ בְּיִשְׂרְאֵלִית שֶׁהָיָה הַטָּלֶה בַּחֲצֵרָהּ. וכאשר החפץ נמצא בחצרה היא קונה אותו גם ללא משיכה (שם ד,ח).
3
וְאָמַר לָהּ אִם לֹא אֶתֵּן לָךְ מָעוֹת בְּיוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הוּא שֶׁלָּךְ. ולמרות שלא הקנה לה מיד את הטלה המונח בחצרה, כיוון שכבר בשעת הביאה הוא הקצה אותו לתשלום במקרה שלא ישלם, נחשב הטלה אתנן.
4
הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֶתְנָן. שהטלה שנשלח לאחר זמן אינו נחשב כאתנן אלא כפריעת חוב בלבד.