1
בַּשֻּׁלְחָן. שולחן לחם הפנים.
2
וְנִמְצָא צָרִיךְ טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. כדין טבול יום שנטהר לגמרי רק לאחר שטבל והמתין לערב.
3
וְנֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי תָּמִיד. כיוון שלחם הפנים צריך להיות תמיד על השולחן, היו נזהרים שלא לגרום לשולחן טומאה כדי שלא יהיה טעון טבילה ויצטרכו להסיר את הלחם ממנו.
4
מִפְּנֵי שֶׁצִּפּוּיֵיהֶן כִּבְטֵלִים לְגַבֵּיהֶן. שאף על פי שהם מצופים בזהב ונחושת שהם חומרים המקבלים טומאה, ציפויים אלו בטלים לגבי המזבחות עצמם שאינם מקבלים טומאה (בבלי חגיגה כז,א).