1
הָרוֹאָה דָּם בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר. שהוא היום האחרון של ימי הזיבה שלמחרת מתחילים ימי הנידה (לפירוט מחזור ימי נידה וימי זיבה ראה הלכות איסורי ביאה ו,ב-ו).
2
הֲרֵי זוֹ מְטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת זָבָה גְּדוֹלָה. שטבילה בליל השימור אינה נחשבת טבילה, וכדלעיל. ואף שגם אם תראה ביום שנים עשר לא תיעשה זבה גדולה (שאז מתחילים ימי הנידה ואינם מצטרפים לראיות של ימי הזיבה), מכל מקום היא נחשבת זבה קטנה המטמאת משכב ומושב (אמנם הטבילה בלילה מועילה לכך שאם בא עליה בעלה פטורים מקרבן — שם הי"ז).
3
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן אִסּוּר נִדָּה. הלכות איסורי ביאה ו,יז.