1
אֲפִלּוּ פָּגַם. חיסר את שווי הדבר.
2
נָטַל מֵאֲבָקָהּ וְנֶהֱנָה בּוֹ וּפְגָמָהּ. נטל מהעפר שבשדה ובכך פגם בשדה, מעל כיוון שכעת אינו מחובר לקרקע.
3
הַדָּשׁ בִּשְׂדֵה הֶקְדֵּשׁ. ונהנה מעפר השדה המועיל לדישה.
4
שֶׁהָאָבָק שֶׁלָּהּ מוֹעִיל לַשָּׂדֶה וַהֲרֵי נֶהֱנָה בָּאָבָק וּפָגַם הַשָּׂדֶה. מכיוון שהאבק של השדה מועיל לה, נמצא שבעת הדישה הוא נהנה מן העפר ופגם בשדה.
5
חָרַשׁ שְׂדֵה הֶקְדֵּשׁ כְּדֵי וכו'. העפר מועיל לירק ונמצא שנהנה ממנו וחסרונו פגם בשדה.
6
הַדָּר בִּמְעָרַת הֶקְדֵּשׁ... לֹא מָעַל. מכיוון שמחוברים לקרקע.
7
הַמַּקְדִּישׁ עֵצִים וַאֲבָנִים וּבָנָה בַּיִת בָּהֶן הַדָּר שָׁם מָעַל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ו,ח.