1
כְּמוֹ עַצְמוֹתָיו. כשם שעצמותיו אינן מקבלות טומאה, כך עורו אינו מקבל טומאה.
2
וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא הוּא כָּשֵׁר לִכְתֹּב עָלָיו תְּפִלִּין כְּעוֹר בְּהֵמָה וְחַיָּה. לכאורה היה ניתן להוכיח שעור העוף מקבל טומאה מכך שניתן לכתוב עליו תפילין, שהרי עור בהמה וחיה שכשר לתפילין מקבל טומאה.
3
הִנֵּה עוֹר הַדָּג אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. עור הדג כשר באופן עקרוני לכתיבת תפילין אף שהוא אינו מקבל טומאה.
4
וְלוּלֵי זֻהֲמָתוֹ שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת הָיָה כָּשֵׁר לִתְפִלִּין. הסיבה שבפועל עור הדג פסול לתפילין היא שהוא מסריח באופן תמידי. ומכאן שאין קשר בין כשרות לכתיבת תפילין לבין קבלת טומאה, ואף שעור העוף כשר לכתיבת תפילין הוא אינו מקבל טומאה.